פסק-דין בתיק ב"ל 6461-11-13

1.         לפניי ערעור כנגד החלטת הועדה הרפואית לעררים (נכות כללית)  להלן:" הועדה", אשר התכנסה בשני מועדים: ביום 22/5/13 וביום 9/10/13 ואשר קבעה כי למערער נכות צמיתה בשיעור של 69%.

2.         במעמד הדיון שנערך, לפניי, ביום 27/3/14, חידד ב"כ המערער את הטענות,  שהעלה בהודעת הערעור שהגיש ביום 5/11/13 וזאת בהתייחס גם לכתב התשובה המפורט שהגיש, ב"כ המשיב, ביום 10/3/14.

3.         להלן, בתמצית, טענות ב"כ המערער:

א.        טעתה הועדה עת לא התייחסה לטענת המערער לענין השמנת יתר, למרות שליקוי זה נטען על ידו, הן מכתב התביעה שהגיש והן במסגרת הערר, עת ציין " דרג ראשון לא התייחס לרשימת המחלות  ו/או התלונות הרפואיות המצויינות במכתב ב"כ המבוטח מיום .."

            כפי שניתן לראות ממסמך רפואי מיום 23/5/12, המערער אובחן כסובל מ - BMI מעל 30.

ב.         טעתה הועדה עת התעלמה מהצלקת, המכאיבה והמכוערת, ממנה סובל

המערער וזאת למרות שטענה בענין זה נטענה, בצורה מפורשת במסגרת עררו ולמרות שבמסגרת ועדה לקביעת דרגת נכות מעבודה, נקבעו לו 10% נכות בגין צלקת זו, לפי סעיף 75(1)(ב).

ג.         טעתה הועדה עת שללה מהמערער את הנכות בגין טנטון, בשיעור 10% לצמיתות, שהעניקה לו ועדה מדרג ראשון על סמך חוו"ד של רופא א.א.ג מיום 18/10/12, בהעדיפה חוו"ד מתאריך 19/3/13, שהעניק נכות זמנית, בצורה תמוהה.

ד.         טעתה הועדה עת התעלמה מתלונות המערער, בענין הרעד בידיים וזאת למרות שהוא נוטל תרופה חזקה (CYMBALTA), בגין רעידות אלו, כפי שהדבר עולה ממסמך רפואי מיום 19/5/12.

ה.        טעתה הועדה עת לא העניקה לו נכות בגין מוגבלותו בברך ימין וזאת למרות המסמכים הרפואיים מיום 30/11/10, שמצאו:" קריעת ברך מוגבלת..קליק וכאבים.." ומיום 12/2/07 שמצאו:" תפליט רצינית בברך ימין" וכן למרות שבעקבות בדיקה שערכה הועדה, בחרה להקנות 10% רק לברך שמאל הגם שמצאה:" שתי ברכיים זהות מבחינת הבדיקה..".

ו.          טעתה הועדה עת לא בדקה את מצב גבו של המערער למרות מסמך רפואי, אשר מתייחס ל" הגבלה בינונית בע"ש מותני" ולמרות שבמסגרת הערר הופנתה הועדה למכלול הליקויים שאוזכרו במכתב התביעה מיום 19/6/12 .

ז.         הועדה לא התייחסה לטענות המערער באשר לכך שמעבר להיותו סובל מנוירופטיה הוא סובל גם מרינופתיה סכרתית.

4.         להלן, בתמצית, טענות ב"כ המשיב:

א.        בישיבתה הראשונה, קבע, במנומק, היועץ בתחום א.א.ג שאין נכות בגין תלונות הטנטון והזהירה את המערער מפני כוונתה להפחית לו את הנכות שנקבעה לו בדרג ראשון, בגין ליקוי זה. מאחר והמערער לא הגיש מסמכים בענין וזאת חרף ההזדמנות והאזהרה שניתנו לו, מימשה הועדה את כוונתה וביטלה, בישיבתה השניה, את הנכות, בגין הטנטון,

ב.         בסוף ישיבתה הראשונה ביקשה הועדה בדיקת EMG, בשאלת הנירופטיה הסכרתית ואכן, לאחר שבישיבתה השניה עיינה בבדיקה שכזו, קבעה למערער 65%, בגין סכרת עם סיבוכים.

ג.         טענות המערער הינן רפואיות בעיקרן, מה גם שהדרך בה בחר להציגן לפני הועדה, במסגרת הערר שהגיש ותוך הפניה לתביעה שהגיש (בה מפורטת רשימה ארוכה של ליקויים, בלי כל אסמכתא), הינה דרך מבלבלת ומכשילה.

ד.         לענין הצלקת בבטן - לא נפלה טעות בהחלטת הועדה משלא התייחסה לענין שכן המערער לא המציא מסמכים בנושא, כאשר העתק חלקי של פרוטוקול וועדה רפואית לענין נכות מעבודה, לא צורף לערר ולא הונח לפני הועדה, מה גם שממילא מדובר בסעיף מנופה ולכן, אין כל טעם או מקום להחזיר את עניינו של המערער, לועדה, כדי שתשקול את נושא הצלקת.

ה.        לענין הרעד בידיים - לא נפלה טעות בהחלטת הועדה משלא התייחסה לענין זה שכן לא צורפו מסמכים התומכים בטענה, לא נמצאו ממצאים במסגרת בדיקת הנוירולוג, שנערכה למערער על ידי הועדה, כאשר איזכור לרעד נמצא במסמך מלפני כשנתיים וחצי אשר כלל לא היה לפני הועדה.

ו.          לענין היפרכולסטרול, מיקרואלבומינאוריה - מדובר בליקויים אליהם לא הופנתה הועדה ואשר בעניינם לא הוצג לה כל מסמך, כאשר גם המסמך שצירף המערער להודעת הערעור שהגיש לבית הדין, הוא משנת 2010, קרי לפני למעלה משלוש שנים.